אירועים מיוחדים

טקס בוגרי הפנימיות שלנו

מזה מספר שנים, טקס הצדעה לבוגרי הפנימיות הפך להיות מסורת וחלק בלתי נפרד מתהליך הסיום והפרידה מבוגרי הפנימיות. הטקס נעשה מקור לציפייה והתרגשות עבור הבוגרים והוריהם ועבור הצוות החינוכי-טיפולי.

הטקס מתקיים בבית התותחן בזיכרון יעקב ומוזמנים אליו: מנהלי הפנמיות, הנהלת הארגון, הצוות החינוכי של הבוגרים, הוריהם, דמויות משמעותיות אחרות כגון: משפחות מלוות, חונכים אישיים, מנהלים ומחנכים מבתי הספר.

במסגרת האירוע מופיעים הבוגרים בשיר, בסיפור, בקליפ או הצגה. זהו ערב בו הם מקבלים את בירכת הדרך ואת מלוא תשומת הלב, האהבה וההערכה וכן מקבלים "צידה לדרך": תיק גדול ובו ציוד הנדרש להם לצבא, לשירות לאומי ולהמשך הדרך.

בשנת 2016 היו לנו – 58 בוגרים 44 מתוכם נמצאים במסלול גיוס לצה"ל, 5 מתנדבים לשירות לאומי וחניך אחד יוצא ללימודי תעודה.

טקס הרמת כוסית לרגל ראש השנה ולרגל חג פסח

שני חגים הללו מייצגים מעברים והתחדשות, בהם מכנסת ההנהלה את עובדיה למפגש חגיגי המלווה בברכות, שיח בלתי פורמאלי, הרצאה מעוררת השראה ובארוחה משובחת אותה מכינים צוותי המטבחים של הפנימיות. אירוע זה מגביר את תחושת השייכות ואת ה"דבק" הארגוני.

ביקור ההנהלה בפנימיות ובבתי הספר

עם פתיחת השנה ,עורכת ההנהלה ביקור בכול אחת ממסגרותיה. בביקור מתעדכנת ההנהלה אודות תהליכים ראשוניים של קליטת חניכים וצוות, תהליכי ההסתגלות והתמודדות ומקבלת מידע ממנהל המסגרת וציוותו על סוגיות מרכזיות אשר ינחו את עבודת הפנימייה במהלך השנה. ביקור זה מאפשר היכרות הדדית של צוות הפנימייה עם חברי ההנהלה ומחזק עוד את מעורבות ההנהלה בחיי הפנימייה.

יום עיון לזכר דני דניאל ז"ל

דני דניאל היה ממייסדי הארגון, נפטר בשנת 2014 לאחר מאבק במחלת הסרטן בן 71 היה במותו. דני חי חיים בריאים מלאי סקרנות ועניין לאדם, לסביבה, לאסתטיקה ולמוזיקה. דני דניאל השקיע את מרצו בפיתוח מסגרות הפנמיות ובתי הספר שלנו. יום העיון לזכר דני מנציח את פועלו. תכניו נוגעים בנושאים אשר עניינו את דני והיו בלב העשייה שלו.

הוצאה לאור של ספר: עולם אחד- מודל חינוכי טיפולי לנערים במסגרת חוץ ביתית "בית הבוגר"- הוצאת אח 2015

ההספר עולם אחד משקף את העבודה המקצועית המתבצעת בפנימיית "בית הבוגר", תוך פירוט המשנה המקצועית והמכלול העשיר של העשייה החינוכית-טיפולית בו.

המודל המוצג בספר הינו מודל פסיכו-חינוכי הכולל מרכיבים פרטניים, קבוצתיים ומערכתיים, המשפיעים זה על זה, ומתלכדים יחד למודל הוליסטי, הנוגע בכול מרחבי חייו של הנער- תוך נפשיים ומציאותיים.

בספר מוצג מחקר אשר בחן את חווית ההתקשרות של החניכים לפנימייה ולצוות. ממצאי המחקר משקפים תמונה חיובית של תפיסת החניכים את הפנימייה ואת הצוות.

מחברי הספר: דר' אתי אבלין, דר' רונית שלו, ומורן שגב אשר היה המנהל של בית הבוגר. זהבה קציר מנהלת חינוכית-טיפולית דאז, הייתה המנוע אשר סייע להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל.

להשקת הספר נערך יום עיון, בו השתתפו מפקחים, מנהלים וצוותים של הפנימיות ובתי הספר שלנו, עובדים סוציאליים ועובדים סוציאליים לחוק הנוער, מהמחלקות לשירותים חברתיים, מנהלי ביתי ספר בקהילה.

טקס הענקת תעודת הצטיינות לבית ספר
לחינוך מיוחד אדנים

בית הספר אדנים ובראשו המנהלת רחל לוי- זכה בתעודת הצטיינות על גילויי יוזמה, יצירתיות והישגים הראויים לשבח. אנו ציינו את קבלת תעודה המכובדת בטקס בו השתתפו: מנהלים וצוותים של פנימיות ובתי ספר שלנו וכן מפקחי משרד החינוך ומשרד הרווחה.

סמינריון מנהלים הנהלה

אחת לשנה מתפנים חברי ההנהלה ומנהלי הפנימיות ובתי הספר ומתכנסים ליומיים של גיבוש, אוורור, פעילות משותפת, ותוכן עיוני הנוגע לעבודת המסגרות.

יום עיון בנושא התמודדות ומציאת משמעות בצל לחץ ושחיקה בעבודה בפנימייה

בסיכומו של היום, רצינו לומר תודה על ההשתתפות וההקשבה, על העצירה לרגע, עצירה שמאפשרת התבוננות ואולי אפילו נשימה אחת עמוקה.

מסובך לנסות להבין מה אנחנו בעצם עושים פה…

חלקנו פה, בגלל שנדבקנו בחיידק החמקמק, יש היאמרו טורף, של נוער בסיכון.

חלקנו במקצוע כדי להפגש עם עצמנו, אולי כדי לתקן. חלקנו חיפשנו כיוונים אחרים והגענו כביכול במקרה, חלקנו מחפשים להפגש ונפגשים עם המתבגרים שהיינו דרכם.

ואולי…זה כבר לא ממש משנה מאיפה בדיוק התחלנו, כי גם כשנראה לנו שאנחנו באיזשהו אופן בחוץ, אנחנו הרי כל כך עמוק בפנים.

מה שבטוח, שמילת המפתח פה היא בחירה. כדי לעלות על רכבת ההרים המטורפת שנקראת עבודה בפנימייה טיפולית, נדרשת מאתנו בחירה, לא פעם בתקופה, אלא מדי בוקר.

אולי לפעמים קשה לזכור, שאנחנו לא הגענו לפנימייה בצו בית משפט, ואנחנו מעל גיל 18…

יש סיבות לבחירה, ויש רווחים מלבד ארגזי הכסף שעוד לא סיפרו איפה הם מסתתרים…

אנחנו פה כי אנחנו חזקים נפשית, יש לנו מה לתת ואנחנו יודעים איך, יש לנו כלים ללמד ויכולת לעזור לחניכים להחזיק את הכאב והבדידות, לפחות לרגעים.

אחד החניכים שלנו בפנימייה אמר לאחרונה, כשהמדריכה ביקשה ממנו להקשיב בשיחת קבוצה, "אתם עושים לי גיהנום, אני אעשה לכם גיהנום בחזרה", ואולי כמו עוף החול, שלפי המיתולוגיה כילה עצמו באש וקם מחדש לתחייה מן האפר, במפגש עם החניכים אנחנו מתקרבים לקצוות של החיים, אולי אפילו מתקרבים מעט לגיהנום שחלקם חווים, ושבים וקמים מחדש כל בוקר, בונים את עצמנו ואותם מחדש.

היינו רוצים שתצאו מהיום הזה, עם ההבנה שכמו בזמן תאונה במטוס, חשוב שקודם תשימו עליכם את מסיכת החמצן ואז תשימו אותה על מי שזקוק לעזרה לידכם. מסיכת החמצן היא קודם כל החיים האישיים שלכם, הקשר עם האנשים הקרובים לכם, הגבולות בין החיים האישיים למקצועיים, היכולת לא להיות זמינים כל הזמן, כשאתם ביום חופשי מהפנימייה להיות ביום חופשי מהפנימייה. ללמוד ליצור אווירה צוותית שנותנת מענה ומחפה על מי שלא נמצא גם אם הפתרונות זמניים ולא מדוייקים. בתוך זה, לדעת לשמור על העמיתים, אם מישהו מגזים ונשאב, לקחת אותו לשיחה שקטה או למצוא דרך לעזור לו לשמור על עצמו, כי גם כשנשאבים מתוך מקומות אישיים שלא בהכרח קשורים לעבודה, גם אז חשוב המינון הנכון. אם נציב גבולות לעצמנו, החניכים יפנימו ויעריכו.

בתוך זה, אנחנו מאחלים לכם, שתחוו במלואם את רגעי הקסם עם החניכים, שתהנו מההצלחות, שתרגישו שאתם בוחרים, שתרגישו את הגדילה, גם כשהיא כואבת, ובעיקר, שתדעו לראות ולשמור גם על עצמכם.

כתבה: מיכל מרגלית, עו"ס בפנימיית נווה אלישיב